נביעות-טבע הגליל בע"מ נ' אסיג

החלטה

הענין שבפני – בקשה לביטול החלטה המורה על חיוב התובעת בהוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח, אשר נפסקו בשל אי התייצבותה של התובעת לדיון אשר היה קבוע בפני ליום 20.12.2012.

אין חולק כי התובעת זומנה כדין לאותו מועד, ואולם בבקשתה לביטול ההחלטה, אשר הוגשה ביום 22.2.2012, ציינה התובעת, כי מדובר היה בשגגה שאינה מכוונת, הנובעת בחלקה מטעות אנוש ובחלקה מנסיבות אשר נוצרו עקב פרישתה של כב' הרשמת פומרנץ ושגגה אצל מזכירות ביהמ"ש, ובחלקה בגין קבלת שתי הזמנות לשני מועדים שונים באותו ענין.

זהו המקום לציין, כי ככל הנראה, בשל שגגה מזכירותית, נפתח כפל הליכים במחלוקת שבין הצדדים, כאשר לגבי אחד ההליכים נשלח זימון לחודש פברואר 2012, ולגבי ההליך הנוסף (על סגירתו הוריתי ביום 20.2.2012) נשלח זימון לחודש יוני 2012.

בשים לב לאמור, מבקשת התובעת כי יבוטל החיוב בהוצאות המשפט, שכן בעצם מתן הרשות להתגונן, קיבל הנתבע את מבוקשו, ואין להטיל עליה הוצאה נוספת בשלב זה.

הנתבע השיב לבקשה, הבקשה נגועה בחוסר תום לב, והניסיון לייחס את מקור הטעות לפרישתה של כב' הרשמת פומרנץ, אינה ראויה ואינה נכונה בהקשר זה.

במסגרת בחינת טענות הצדדים, לא יכולתי להתעלם מההליכים אשר נוהלו עד כה במסגרתו של תיק זה: התובענה הוגשה בתחילה כנגד הגב' אסייג נעמי. הנתבע הגיש תצהיר כי הוא זה אשר חתום על ההסכם (הנושא את פרטי עסקה של אשתו), ובהתאם הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. לאחר שתוקן כתב התביעה, הוגש כתב הגנה (ולא בקשה למתן רשות להתגונן), ורק בחלוף זמן, על פי הוראת כב' הרשמת פומרנץ, הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן.

אם נצרף לדרך החתחתים כאמור, בתובענה בסכום שאינו ניכר, את העובדה כי נפתחו שני תיקים בביהמ"ש בגין אותו הליך, וכן העובדה כי נקבעו מספר מועדים שונים לאותו תיק (כאשר מבחינת התובעת, מדובר באותו הלקוח ממש), אני רואה בטעותו של ב"כ התובעת, כטעות סבירה, אשר אינה נעוצה אך ורק בשגגה מטעמו, סבורני כי אין הצדקה להחמיר עם התובעת בהקשר זה.

בנסיבות הענין, אני מורה על ביטול החיוב בהוצאות, הכלול בהחלטתי מיום 20.2.2012.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.